Elad Gil
@EladGil7
עמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית | Senior Fellow - Tachlith Institute | כותב על משפט ופוליטיקה חוקתית, משפט מנהלי ומשפט וטכנולוגיה.
זו שאלה מעניינת האם האופן שבו מנורמלת ונחגגת התערבות זרה בהליכים פנימיים בישראל על ידי חלקים בימין היא יותר נאיבית או יותר מבישה.
מי שחושב ששגריר המעצמה הגדולה בעולם, מחליט על דעת עצמו להגיע לבית המשפט המחוזי, ומחליט על דעת עצמו להטריל עם בובת באקס באני. לא מבין בדיפלומטיה, או איך האמריקאים עושים עסקים. אין 'הקש בגג' בוטה מזה.
צריך להעיר עוד משהו על העוד משהו: אין בדין הישראלי שום סמכות לגורם משפטי להכריז על נבצרות לרה״מ עקב כתב האישום. מצטער, אנחנו מדינת חוק והחוק פשוט לא מאפשר את זה. המשפט לא יכול תמיד להושיע. יש דרכים אחרות, פוליטיות, וצריך לעבוד בשבילן. עכשיו, אפשר להחליט שרוצים לייצר ״מאזן אימה״…
צריך להעיר עוד משהו: הרצון ההולך ומתגבר של נתניהו לבטל, לצמצם ולעכב את שמיעת עדותו - עלול לקרב אותנו למחוזות הנבצרות (הזמנית). שהרי, אם נתניהו בהתנהלותו מוכיח שהוא לא יכול גם לכהן כראש ממשלה וגם להעיד במשפטו - זו למעשה סיטואציה של נבצרות. כי נבצרות, מה לעשות, היא לא רק רפואית.
שוב, חוזר הניגון. בדומה לפרשת ראש השב״כ, החלטת הממשלה מאמש על הליך הפסקת כהונת היועמשית לוקה בפגמים הליכיים וצפויה להיפסל בשל ניסיונה לשכתב בדיעבד כללים שנועדו לכבול את שיקול דעתה. כפי שכתבתי בעניין רונן בר, ממשלות רשאיות לכבול או להבנות את שיקול דעתן, ולכבילה יש משמעות משפטית.…
באשר למצב שלטון החוק בישראל - נדמה לי כי בחשבון הכללי, עדיפה מציאות שבה רשאי רה״מ למנות ראש שב״כ, וכשמחבלים נכנסים לעשות פרעות בכפר בורקין הם נעצרים ומואשמים, על המציאות שבה נאסר עליו למנות, ואף מחבל לא נעצר.
״ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם שתי הצעות חוק שנועדו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.״ הדיווח הזה מתחילת השבוע עבר מתחת לרדאר הציבורי וקל להבין למה. אבל האמת היא שצריך להתעכב עליו, ולו מכיוון שבין שתי ההצעות שהונחו יש הבדל מהותי: אחת מהן יכולה להוות בסיס לשיח בתנאים…
״רק אצלנו לא תמיד היא זורחת רק אצלנו משום מה אור חסום יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה איזה אבסורד מה לעשות, אני כבר לא יודע אולי יש איזה סוד שיודעים רק מעטים אה… כמו אדיוט אני רץ תמיד אחריה ואומר לה: "בואי, ותהיי איתי".״ שלמה ארצי/ אבסורד יומולדת שמח מדינה שלנו. שבשנה הבאה יחדור…
מה שמטריד בעמדה של דוד הוא לא הטעות המשפטית. זה באמת שולי. העמדה הזו, שמתייחסת לממלאי תפקידים בכירים בשירות המדינה כמעין פיונים נטולי זכויות וחסרי כל ערך למעט מילוי הוראות היא בעיקר קצרת רואי. הפוליטיקה לבדה לא שווה כלום בלי שיהיו מוסדות מסוגלים שיממשו את ההחלטות והכרעות…
הנחת היסוד בבסיס הערות ביהמ"ש היום היא שיש לרונן בר, מרגע שמונה, זכות להחזיק בתפקידו. והיות שיש לו זכות שכזו - אז לפי המשפט המנהלי הפגיעה בה מצריכה שימוע. שקר גדול מפרקים ע"י סיכה בבסיס. נק' הבסיס היא שלראש השב"כ, כראש גוף מזוין, אין שום זכות. יש לו רק חובה - החובה לציית לחוק,…
זהו, החוקים לשינוי שיטת בחירת השופטים עברו בכנסת. במהלך היום- תשמעו הרבה את המילה ״פשרה״. זו לא פשרה. צד לויכוח לא יכול להתפשר עם עצמו. ותשמעו גם את המילה ״השתלטות״. זו לא השתלטות. הממשלה לא תשלוט בבית המשפט. מה שבאמת קרה פה, זו נפילה של אבן קריטית בחומת הממלכתיות. זו הגישה…
אירועי הימים האחרונים הביאו יותר מדי אנשים בחוגי הימין /שמרנים להיקלע לטעות הבסיסית הזו (מרשה לעצמי לצטט כדוגמה את שגיא, אדם שתמיד מעניין לקרוא) במבנה הפרדת הרשויות המקובל אצלנו ובמדינות שחולקות איתנו מסורת משפטית, המילה הפרשנית האולטימטיבית - ״מה אומר החוק?״ - היא של ביהמ״ש…
מכך שבית המשפט העליון הוא הפרשן המוסמך של החוק לא נובע שבית המשפט לא יכול להפר את החוק תוך שימוש באצטלה פרשנית. המחשבה לפיה רק שתי רשויות יכולות לחרוג מסמכותן ולא שלוש רשויות, היא לא פחות מעלבון לאינטיליגנציה, אך זה בדיוק מה שרוצים שנאמין בו. לכן טוב יעשו יושבי האולפנים לו ישאלו…
מדוע החלטת הממשלה שתובא הערב לפיטורי ראש השב״כ היא בלתי חוקית? הערה מקדימה: כפי שכתבתי כאן בעבר, אני מסתייג מהמעורבות השיפוטית במינויים ציבוריים, ובפרט מהיומרה של פסיקת בג״ץ להעריך את סבירות החלטות על מינויי ופיטורי שרים. בעניין בן-גביר שהתעורר השבוע, דעתי היא שאין בסיס משפטי…
האם פיטורי היועמ״שית חוקיים? בשורות הבאות אנסה לעשות סדר בסוגיה המשפטית הדי תקדימית הזו. אבל רגע לפני זה, הערה לא מתחום המשפט שנדמה לי שהיא חשובה יותר: *** בעיניי, אין שום מקבל החלטות רציונאלי שבדעה צלולה יכול לחשוב כעת שיציאה למסע לפיטורי היועמ״שית הוא מהלך נכון למדינת ישראל.…
נשוב ונזכור - נציב תלונות הציבור על השופטים הוא דמות שאמורה לשרת את הציבור ולהביא לשיפור השירות שנקבל בבתי המשפט. לטובת המטרה הנעלה, הכנסת מחר תתחיל להצביע על מנגנון בחירה חדש שיוקם במיוחד לכבוד המשרה הזו. 7 חברים יהיו בו, וזה קצת מתעתע אז שווה לפשט: יהיו שם שלושה נציגי…
בשעות אלה מתקיים בכנסת דיון בהצעת הקואליציה לשנות את דרך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. כתבתי בעבר על הכיוון השלילי וחסר התוחלת שקיבל הדיון הציבורי בעניין, שרק החריף מאז. אז הנה כמה הערות על הנושא עם הצעה למינוי הנציב בסופן: 1. נתחיל עם התכלית. למה אנחנו, הציבור, צריכים…
בשעות אלה מתקיים בכנסת דיון בהצעת הקואליציה לשנות את דרך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. כתבתי בעבר על הכיוון השלילי וחסר התוחלת שקיבל הדיון הציבורי בעניין, שרק החריף מאז. אז הנה כמה הערות על הנושא עם הצעה למינוי הנציב בסופן: 1. נתחיל עם התכלית. למה אנחנו, הציבור, צריכים…
שש הערות שנעדרות מהשיח על נציב תלונות הציבור על שופטים: היום דנה הכנסת בהצעת חוק לשינוי מנגנון המינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים. החוק יחליף את מנגנון המינוי הקיים, המבוסס על הסכמה בין שר המשפטים לנשיא ביהמ״ש העליון, במנגנון של הצבעה חשאית בכנסת שבתנאים שונים דורש רוב מיוחס…
עו״ד שמעון נטף מתייחס כאן לנקודה מאוד בסיסית בהבנת המשפט, שלתומי חשבתי שאין סביבה שום מחלוקת. אך מסתבר שיש, ושעמדתי בה אפילו מזכה אותי בתואר המחמיא ״יוריסטוקרט״ בעיניו. אנסה לשים דברים על דיוקם. 1. הנה גדרי הויכוח: שמעון טען שמינוי השופט עמית כנשיא ביהמ״ש העליון אינו חוקי.…
בשבוע שעבר התעורר דיון ביני לבין ד"ר אלעד גיל, משפטן ועמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית. 1. הכול התחיל מכך שאני טענתי שיש קושי חוקי במינוי השופט עמית לנשיא, שכן החוק קובע ששר המשפטים הוא זה שמוסמך לכנס את הוועדה, והעובדה היא שהוא לא כינס אותה. 2. ד"ר גיל לא נכנס…