David Peter דוד פטר

החולשה שמקרינה מדינת ישראל בתחומי הביטחון וביטחון הפנים מזכירה לי ילד שמשחק שחמט. הוא מספר לעצמו שאובדן הרץ, הצריח והפרש זו הקרבה ("גמביט") כי יש לו מהלך על מה שחשוב באמת. רק שמהר מאוד מסתבר שלא עסקינן בבובי פישר ולא במיכאיל טל אלא בילד רגיל שנשאר בלי כלים. יקיץ הרי הקץ על האשליה…

החברה החרדית צריכה להחליט לאן פניה. צומת T.

זה המובן מאליו הפשוט ביותר. בלתי נתפס שבכלל צריך להסביר את זה.

גם אם מקבלים שיש הצדקה להתייחס בצורה ייחודית ושונה לקבוצת לומדים שלא עוזבת את בית המדרש - חוסמי הכבישים ודאי לא משתייכים לקבוצה הזו.

ההסתה של השמאל כבר הובילה בשנת 2020 אדם בשם ציון כהן, חבר קיבוץ מרום גולן, להניח מטעני חבלה בסניפים של הרבנות. כמה מכם מכירים את הסיפור על הטרוריסט המקומי הזה? התקשורת בחרה למסגר את העניין כקוריוז בעמודים האחוריים, זה לא היה מספיק חשוב. זה בדיוק מה שהם יעשו גם עכשיו.

אין להם כל גבול. הסיפור מעולם לא היה הגנה על מערכת המשפט כי אם הגנה על כוח.

יגאל עמיר 2 שוחררה בתנאים מגבילים. זה כל הסיפור על רגל אחת.

לא הייתי כאן לאחרונה השלמת פערים במשפחה ובעבודה כי מילואים. מבין שיש איזה דיבור שהחיילים שחוקים וכאלה.. אז ברגע זה ממתין לשיירה להכנס לרצועה שוב לאיזה שבוע פלוס ושמח להגיד שזו התרגשות עצומה כל פעם מחדש על הזכות לקחת חלק בהשמדת האוייב ולהיות שותף פעיל בתפקיד משמעותי במלחמת התקומה…

אולי הרסתי את הצחוקים, אבל בעיני זה חשוב. מאוד חשוב. 50 שניות. צפו. @Riklin10

גיבור ישראל

מטרת העל

חשוב להבין מה קורה שם

כמעט כל התקשורת עסוקה בקינה וחמלה על אומללי עזה ובחוץ, במקביל ולגמרי במקרה, מרכז הארץ הוצף בשלטי חוצות "ילד הוא ילד הוא ילד" וכדומה. עכשיו הנרטיב הוא לא החטופים כערך עליון שמצדיק כל מחיר אסטרטגי (מסר ילדותי, אווילי ומופקר), אנחנו כבר בפאזה אחרת לגמרי, עכשיו ה-מטרה בה' הידיעה היא…

מה האחוז בציבור של האנשים שמוטרדים ממצבם של תושבי עזה? מה האחוז בתקשורת?

שימו לב לניואנסים. לדבר על "הסבל בעזה" - יותר חשוב מרגשות שורדות השבי ומשפחות החטופים. אבל נתניהו, בן-גביר וסמוטריץ' שסירבו להיכנע לאויב העזתי - איך הרשעים הללו מעזים להביע עמדה שלא נוחה למשפחות החטופים?!

אחת העצות הטובות לזוגיות היא להסכים על איתות סודי לפיו יודעים האם זה עכשיו ויכוח אמיתי על נקודה מעשית שרוצים לפתור או שזה שיחרור קיטור של כעס ותסכול כלליים (או אפילו רגשות שינאה זמניים). כך גם בנוגע לחרדים, צריך להחליט על מה אנחנו מדברים. אם רוצים לכעוס ולשחרר קיטור על מצבה העגום…

א. האיש הזה קידם במשך שנים פטור מוחלט לחרדים מגיוס. לא מכסות, לא סנקציות, פטור מלא ומוחלט. ב. השימוש בדימוי סכין בגב האומה בהקשר של מלחמה ויהודים צורם למי שיש לו תודעה היסטורית. ג. בשבילו זה עוד סיבוב. גם הנושא הרגיש הזה הוא עוד סיבוב. כמו הסיפורים שהוא יעמוד נגד האקטיביזם, כמו…

פשוט תראו. למה אני מממן את אברכי תעמולת השינאה?

מותר לעובד ציבור להשתמש במשאבי המדינה לצרכיו האישיים? התשובה לכך זהה לתשובה לכל שאלה במשפט הישראלי - תלוי.