האקדמיה ללשון העברית

אנחנו שמחים להציג: מילים שחשבתם שהן טעויות ובעצם אין בהן שום בעיה! ✅ התרטב: רבים מן הדוברים תופסים את 'הִתְרַטֵּב' כשגיאה (אולי משום שהפועל הזה שגור יותר בפי ילדים), אבל אין בו פסול: בעברית אפשר לומר גם נִרְטַב (בבניין נפעל) וגם הִתְרַטֵּב (בבניין התפעל). ✅ הקריב במשמעות…

רבים טועים לחשוב שהם "משכירים דירה" – גם כשמדובר בדירה שהם משלמים דמי שכירות תמורת המגורים בה... נזכיר לכל המתבלבלים: 🏠 משכיר – בעל הנכס, מי שנותן דבר שבבעלותו לשימוש זמני תמורת תשלום. 🏠 שוכר – מי שמשלם תמורת השימוש הזמני בנכס. שימו לב: הבחנה דומה יש בצמדי הפעלים לָוָה…

הליקס וטרגוס אינם רק סוגי עגילים – אלא שמותיהם הלועזיים של שניים מחלקי האוזן! 😮 👈🏼 הֶלִיקס (helix): חלקה הבולט של אפרכסת האוזן. 👈🏼 טְרָגוּס (tragus): הבליטה המחודדת הקטנה המסתירה את פתח מערת האוזן. אל חשש – חלקי האוזן האלה קיבלו שמות יפים גם בעברית: 👂🏼 הליקס? לוּליין! חלק זה…

הידעתם? גם בצירוף "דגש חזק" אין דגש חזק... והינה כמה דברים שלא ידעתם על 'מלעיל' ו'מלרע': ✅ 'מלעיל' ו'מלרע' הן מילים בארמית שפירושן 'מלמעלה' (מלעיל) ו'מלמטה' (מלרע = מלארע, מילולית: 'מן הארץ'). ✅ ייתכן שהמקור למונחים האלה הוא מקום סימון ההטעמה – מעל המילה לציון הטעמת מלעיל…

אנחנו שולחים איחולי החלמה מהירה למוזיקאי מתי כספי. ❤️ בשנת 1970 יצא לאור השיר "אליעזר בן־יהודה" שכתב ירון לונדון והלחין מתי כספי. השיר התפרסם בביצועה של חוה אלברשטיין, אך כספי נהג לשיר אותו בהופעותיו, ובשנת 1978 אף הקליט אותו בעצמו. בפרק שהוקדש לשיר בהסכת "שיר אחד", אמר כספי:…

שימו לב: החלטה חדשה של האקדמיה! 📢 האקדמיה ללשון העברית שינתה את שמו של הנחש הארסי בישראל. לבקשת זואולוגים ואנשי רפואה אישרה מליאת האקדמיה לשנות את שמו של הנחש צִפְעוֹן שחור לשְׂרַף עין־גדי. 👈🏼 שְׂרַף עין־גדי הוא נחש פעיל לילה, והוא הארסי בנחשי ארצנו. הכּשה שלו מחייבת פינוי…

אמל"ק: הצירוף 'מחר כך' אומנם חביב ביותר – אך אין לו הצדקה תחבירית. עילאי היקר, שים לב: 👈 בעברית הקלסית דרכים רבות לציין מועד עתידי כלשהו: אחר כך, בהמשך, בעתיד, לאחר מכן ועוד. 👈 את ההצעה החיננית 'מחר כך' קיבלנו כבר מכמה פונים בעבר, ואולם נראה שמקומה בלשון העגה ולא בלשון…

נָכֶה כמו יָפֶה נָכָה כמו יָפָה אומנם רבים מחזיקים ב"תג נֵכֶה" – אך הצורה התקנית היא בכלל "תג נָכֶה"! 👈🏼 הצורה "נֵכֶה" היא שגיאה נפוצה, ואולם יש להגות נָכֶה במשקל פָּעֵל (ברבים: נָכִים כמו יָפִים). 👈🏼 בנסמך הצורה היא נְכֵה־(מלחמה), נְכֵי־, נְכוֹת־. 👈🏼 מקור המילה בתנ"ך, ושם…

פֶּחֶם? 🫨 חנה'לה היקרה, צר לנו על האפייה שלא צלחה ועל החלה שהפכה לפֶחָם. חשוב שתדעי: ההגייה פֶּחֶם – שגויה. סביר להניח שמחבר מילות השיר שינה מעט את ההגייה כדי לחרוז ב"לֶחֶם". לכן אנחנו ממליצים: אמרי פֶּחָם (בקמץ ובמלרע), ואת פֶּחֶם (במלעיל) השאירי לשיר הילדים הנחמד. עזרו…

אנחנו בהחלט בעד שימוש בסימני פיסוק – אבל אנחנו שומעים גם בלי שתצעקו! מתי משתמשים בסימן קריאה? סימן קריאה בא אחרי משפט המביע ציווי, משאלה, תמיהה, התרגשות ופתוס, חשיבות של דבר וכדומה. על כן יש כותבים החשים צורך להשתמש בסימני קריאה מרובים, הן להעצמה ולהדגשת הנאמר הן להבעת רגש.…

אנו מרכינים ראש ומשתתפים בצער משפחות הנופלים לוחמי גדוד נצח יהודה והחטיבה הצפונית באוגדת עזה. את המנון גדוד נצח יהודה חיבר והלחין המנצח חנן אביטל. יהי זכר הנופלים ברוך.

המלחין, המוזיקאי, הפזמונאי והמשורר שייקה פייקוב הלך היום לעולמו. פייקוב חיבר שירים רבים שהפכו לחלק מהתרבות הישראלית, ובהם "ארץ", "דרך המלך", "אימא", "חייכי לי בשירים" ו"אותך". יהי זכרו ברוך.

מתווכים? משקיעים? סתם מכורים לתוכניות מציאות? יש לנו מידע חשוב עבורכם... 🏠 ראשי התיבות נדל"ן מקורם בארמית! הצירוף נדל"ן הוא קיצור של "נִכְסֵי דְּלָא נָיְדֵי": נכסים הקבועים במקומם ואינם ניידים, ההפך ממִטַּלְטְלִין. 🏠 נדל"ן מסחרי או נדל"ן מסחריים? גם וגם! האקדמיה אינה מתערבת…