אריה ארליך A. Erlich
@AryeErlich
יהודי. עורך המגזין של 'משפחה', מגיש בכאן רשת ב | Editor of Mishpacha Magazine. presenter on Reshet B
ח"כ מאיר פרוש הצביע בעד ההצהרה על החלת הריבונות ביו"ש: "מדובר במהלך חשוב אשר אם ייצא אל הפועל ישפר דרמטית את איכות החיים של תושבי הישובים היהודיים ביהודה ושומרון. עשיתי בירור והצבעתי כפי שהבירור העלה, ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי הקב"ה".
חוק הגיוס שהונח על שולחן ועדת חו"ב לפני 13! חודש הציע 3 מנות של מכסות גיוס לחרדים. 1. בשנה הראשונה (מיוני 2024- אפריל 2025) - 4,800 חרדים 2. בשנה השניה (מיוני 2025 - אפריל 2026) 5,700 חרדים. 3. מהשנה השלישית - כ 50% משנתון - כ 6,000 חרדים. בנוסף נידונו עוד שתי סוגיות: 1. הסדרת…
אני מילואמניק. תן לי דבר אחד שאדלשטיין הצליח לעזור לנו! דבר אחד. הכל רעש וצלצלולים. בשורה התחתונה הוא לא הצליח לגייס שום חרדי, שיילך הביתה.
לנפתלי בנט אין דעה בעד עסקת חטופים או נגדה. אין לו דעה מה צריך לקרות בעזה ביום שאחרי. אין לו דעה מגובשת לגבי כלום. הוא בקושי מתראיין (וגם אז זה כדי לקחת קרדיט מגוחך על התקיפה באיראן). הוא לא יודע להסביר למה אישר להכניס לארץ 20,000 עזתים ביום. יש רק נושא אחד שלגביו יש לפחדן הזה…
הליכוד תוקע סכין בגב החיילים. אין ימין, אין ציונות, אין אחריות. יש רק חוק אחד: מי שלא משתף פעולה עם חוק ההשתמטות, מודח. ממשלת קלון הביתה!
1. עפר אני תחת כפות רגלי מרן הראשון לציון מורנו הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א. 2. וממקומי הדל, במקום להטיח ביולי אדלשטיין את מעשי אביו שהוא כמובן אינו אשם בהם בשום צורה - הייתי שואל אותו דווקא על העבר שלו-עצמו. 3. הייתי אומר לו: יולי, יואל. אתה, שהיית אסיר ציון, שנרדפת על…
⭐ עדות חיה | פרק 3: חילול וביזוי קודשי ישראל 🎬 סדרה מצולמת youtu.be/cN86JbXY3OE
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (מההפטרה). שבת של אור ושמחה!
בגמרא נאמר שבזמן שאין בית מקדש קיים, הקורא בפרשת הקרבנות כאילו הקריב קרבן. לכן תיקנו חז"ל לומר בכל יום את פרשת התמיד המופיעה בפרשתנו. לכן נאמר: "עולת תמיד"; כיצד יהיה "תמיד", אף בזמן שאין בית מקדש קיים - "העשויה בהר סיני", על-ידי התורה שניתנה בהר סיני (עיטורי תורה)
אמר ה'צמח צדק' מליובאוויטש: "עולת תמיד" - התשוקה התמידית של הנשמה לצאת מן הגוף החומרי ולחזור לשורשה ומקורה האלוקי; "העשויה בהר סיני" - אהבה זו נקבעה בכל נשמה יהודית בעת ההתגלות הגדולה במעמד הר סיני.
הפסוק "שניים ליום עולה תמיד" מתפרש כך: כל אדם מישראל צריך להעלות על ליבו בכל יום שני תמידים: א'. "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". ב'. "וחטאתי נגדי תמיד".
לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: קנאות של אמת נבחנת במבחן התוצאה שלה: אם היא מביאה לשלום בין ישראל לאביהם שבשמים ולשלום בין בני ישראל - זוהי קנאות של אמת. "פנחס הוא אליהו": אותו פנחס שקינא קנאת ה', הוא אליהו שמגיע לבריתות ומלמד זכות על בני ישראל.
ה'חתם סופר' מסביר מדוע המתינה התורה עד לפרשת פנחס כדי לפרסם את שמו של זמרי בן סלוא: בפרשה הקודמת, היה רק החטא, ולפרסם את שמו של חוטא ללא תועלת - זה סתם לשון הרע. עכשיו, שמותו של זמרי גרם שיתקדש שם שמים - יש לו זכות עקיפה בכך, ולכן פרסמה התורה את שמו.
לפי הרבי מקוצק, לאחר השכר הפומבי שקיבל פנחס הצדיק - הזדרז משה רבינו לבקש מהקב"ה שימנה איש על העדה, כזה שיידע להלוך נגד רוחו של כל אחד. משה חשש שפנחס, הקנאי הקדוש, ימונה למנהיג הדור. נכון, בכל דור צריך להיות יהודי שפועל בקנאות - אולם המנהיג צריך להיות אחד שיודע לסבול כל יהודי.
בפרשת פנחס מופיע היסוד לדבֵקוּת החסידים ברבותיהם. משה מבקש: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה". חז"ל אומרים: "וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה? והרי הקב"ה הוא 'אש אוֹכְלָה'! אלא, הידבק בחכמים". בהגות החסידית, הצדיק הוא צינור ההשפעה, האמצעי, החוט המקשר בין החסיד לאלוקיו.
פרשת פנחס נקראת תמיד בשבוע הראשון של ימי בין המצרים. את הסיבה לכך הסבירו צדיקים: חלקה הגדול של הפרשה עוסק בחגים ובמועדים. כל חגי ישראל מפורטים בפרשה הזו, שנקראת בכל חג ומועד. רמז יש בכך: יהודים, אל תיפלו לעצבות ב'בין המצרים'. עוד יבואו עליכם חגים וזמנים לשמחה ולששון.
והנה ווארט עצום של רבי פנחס מקוריץ: "את קרבני לחמי לאישיי" - הקרבן הנרצה לפני הקב"ה הוא "לַחְמִי לְאִישַׁי". שתיתנו לחם לאנשיי. תדאגו שלכל אדם עני יהיה לחם לאכול ובגד ללבוש. נתינת צדקה ועשיית חסד הוא הקרבן החשוב ביותר בימינו.
יש משהו מוזר לכאורה בפרשה העגומה של זמרי. התורה מתארת את מעשהו החמור, ללא שמות. הוא לא מוזכר ולו ברמז, וכך גם שותפתו למעשה, כזבי בת צור. אפס אזכורים. רק בפרשה הבאה, פרשת פנחס, שמו הותר לפרסום: "ושם ישראל המוכה אשר הוכה את המדינית זמרי בן סלוא". מדוע לא נתפרש שמו של זמרי מיד…
עד כמה שופט צריך להיזהר אפילו ממראית עין של נגיעה אישית וניגוד עניינים? הנה: מדוע כאשר באו בנות צלפחד והציגו את טענתן למשה לא ענה להן משה מעצמו אלא הקריב את משפטן לפני ה'? מבארים קדמונים: בנות צלפחד העידו על אביהן "והוא לא היה בעדת קורח". משה חשש שהפרט הזה - העובדה שצלפחד לא…